תפריט
בישראל חיים למעלה ממליון וחצי אנשים עם מוגבלות.
לכ 6% מן האוכלוסיה בגיל העבודה (20-64) (כ- 276,000), ישנה מוגבלות חמורה (מפריעה
מאד בפעולות היום יום) ולכ 10%- (כ- 451,500) יש מוגבלות מתונה (מפריעה בפעולות היום יום).
רק בשנת 2019 אנשים עם מוגבלויות היוו כ- 17% מכלל האוכלוסיה. ועם השנים האחוזים ממשיכים
לעלות.
אין כיום מידע ארצי כולל ומעודכן אשר מאפשר לדעת את מספר האנשים עם כל סוג של מוגבלות.
מקורות המידע השונים מספקים נתונים חלקיים או לא עדכניים. למשל, במוסד לביטוח לאומי מצוי מידע רק על אנשים שיש להם אחוזי נכות ומקבלים קצבת נכות כלשהי; במשרד הבריאות מצוי מידע על מתמודדי
נפש שצורכים שירותי סל שיקום; במינהל מוגבלויות במשרד הרווחה והבטחון החברתי להלן: משרד הרווחה מצוי מידע על אנשים עם מוגבלות הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים, כלומר זכאים לשירותים של משרד הרווחה על רקע המוגבלות שלהם; ובסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נאספים נתונים רק על כמה מסוגי המוגבלויות.
בשנת 2012 בוצע במכון מאיירס- ג’וינט-ברוקדייל מחקר המבוסס על מדגם ארצי מייצג שאפשר לחשב אומדנים לסוגים השונים של המוגבלויות בקרב אנשים בגיל העבודה.
אולם מאז חלו שינויים למשל, חלה עלייה ניכרת במספר האנשים עם אוטיזם, סוג מוגבלות שכלל לא נבחן במחקר ולא נאספו נתונים עדכניים.
*מ. = מוגבלות
ל 47%- מן האנשים עם מוגבלות בגיל העבודה יש יותר מסוג אחד של מוגבלות שיעור הערבים עם מוגבלות שכלית התפתחותית גבוה בערך פי שניים משיעור היהודים עם מוגבלות כזו 5.5 ל 1,000- נפש בהתאמה
שיעור האנשים עם אוטיזם בקרב היהודים גבוה כמעט פי ארבעה משיעורם בקרב ערבים. 3.2 ל 1,000- איש לעומת 6.0 ל 1,000- איש, בהתאמה
אנשים עם מוגבלות משתמשים פחות באינטרנט עקב חוסר נגישות
אנשים עם מוגבלות ללא מוגבלות בגיל העבודה שדיווחו כי השתמשו באינטרנט (במחשב או בטלפון)
לאנשים עם מוגבלות זכות להשתתפות מלאה ושוויונית בכל תחומי החיים. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנות הנגישות נועדו להבטיח, שיוכלו לממש זכות זו.
תקנות הנגישות לשירות עוסקות בהסרת חסמים כדי שאנשים עם מוגבלות יוכלו לקבל שירות באותה רמת נוחות ואיכות, כפי שמקבל
כלל הציבור, ויוכלו לנהל חיים עצמאיים ומלאים ובלי תלות בזולת. תקנות הנגישות לשירות עוסקות במגוון רחב של תחומים וביניהם:
הנגשה פיזית של המקומות בהם ניתן השירות, התאמה של הדרכים והאמצעים בהם ניתן השירות, האופן שבו נמסר מידע לציבור וכן
הנגשה של ערוצי השירות השונים.
ספקי שירות רבים עושים שימוש באינטרנט כערוץ למתן שירות לציבור (לדוגמא, לצורך מכירת מוצרים), וכן לשם מתן מידע אודות
השירותים אותם הם מספקים. כדי שציבור האנשים עם מוגבלות יוכל לקבל שירות באמצעות האינטרנט כשאר הציבור, יש לבצע
התאמות באתרים ובאפליקציות המספקים את השירות או המידע אודותיו לפי סימן ג’ לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע”ג 2013- (להלן: תקנות הנגישות לשירות).
אתר מונגש לפי תקנות הנגישות לשירות הוא אתר שבו בוצעו התאמות לפי תקן ישראלי 5568 .
התקן הישאלי הינו אימוץ של הנחיות בינלאומיות – הנחיות נגישות לתכני אינטרנט Web Content Accessibility Guidelines
של ארגון ה W3C הבינלאומי (לרשותכם תרגום לעברית של הנחיות הנגישות). מסמך ההנחיות כולל קישורים להסברים ודוגמאות
כיצד לבצע את ההנגשה.
התאמות הנגישות מאפשרות לאנשים עם מוגבלויות שונות כגון עיוורים ומוגבלי ראיה, אנשים עם מוגבלות פיזית המתקשים להפעיל
את ידיהם, אנשים עם מוגבלויות קוגניטיביות כגון דיסלקסיה והפרעות קשב וריכוז, אנשים עם מוגבלות שמיעה ואנשים עם מוגבלויות
אחרות, לעשות שימוש אפקטיבי בשירותים ובמידע המוצעים באתר.
לפניכם מספר דוגמאות להנחיות על פיהן מותאמים אתרים לאנשים עם מוגבלות:
משתמש עיוור עושה שימוש בתוכנה שיש ביכולתה להקריא מידע מהמחשב. כאשר הוא גולש באתר הוא יוכל לקרוא את כל
הטקסטים בסדר הגיוני (קריטריון 1.3.2), לקבל תיאור של מידע המצוי בתמונות (קריטריון 1.1.1 ), לזהות כותרות וקישורים (קריטריון 1.3.1 ) ולהיות מסוגל להפעיל את כל מה שיש באתר כגון קישורים, טפסים, כפתורים (קריטריונים 2.1.1 , 2.1.2 ). התאמות אלו דורשות
ברובן כתיבת קוד תקני לאתר ומתן מידע חלופי לתמונות ולמולטימדיה.
גולשת שעקב מוגבלותה אינה יכולה להפעיל עכבר או מתקן דומה, תוכל לנווט באתר ולבצע פעולות באמצעות פקודות הניתנות דרך
המקלדת (קריטריונים 2.1.1 , 2.1.2 , 2.4.3 , 2.4.7 ).
הטקסט באתר הוא בצבע בולט יחסית לרקע, כך שמתאפשר לאנשים שראייתם לקויה לקרוא את הכתוב (קריטריון 1.4.6 ).
אנשים עם לקויות שמיעה יכולים לקבל את המידע המילולי הנמסר בסרטי וידאו שבאתר, על ידי הוספת כתוביות לסרטונים.
על פי התקנות יש לבצע התאמות נגישות לאתר אינטרנט שמספק “שירות לציבור” כהגדרתו בסעיף 19 י לחוק שוויון זכויות.
לפי סעיף 19 י לחוק שירות ציבורי הוא שירות שניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי, או שירות
מהמפורטים בתוספת השנייה לחוק.
בתוספת השנייה מפורטים בין היתר השירותים הללו: שירותי מסחר, רווחה, בריאות, השכלה, פנאי, ספורט, תיירות, הארחה, תרבות,
בידור, דת, אנרגיה, תקשורת (בזק), שירות בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי, והשכרת כלי רכב. מי שמספק שירות
לפי הגדרה זו באמצעות האינטרנט נדרש להנגיש את האתר.
אתרי אינטרנט המספקים “שירות ציבורי” כהגדרתו בחוק, חייבים לעמוד בדרישות סימן ג’ לתקנות הנגישות לשירות. לדוגמה אתרים
המספקים שירותי מסחר של מכירת מוצרים, חייבים בנגישות. החובה תחול הן על אתר של חנות, והן על אתר העוסק במכירת מוצרים.
יודגש, כי פרשנות “שירותי מסחר” לפי עמדת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, היא שהם כוללים, בין היתר, קנייה ומכירה של
מוצרים או שירותים, עסקאות חליפין מרצון של סחורות או של שירותים, מידע אודות המוצרים או השירותים ומידע אודות החברה
ודרכי אספקת הסחורות או השירותים. מי שחייב בהנגשה של השירות המסופק באמצעות האינטרנט, או מידע אודות השירות
המסופק באמצעות האינטרנט, הוא בעלי השירות, המחזיק או המפעיל שלו בפועל. כלומר, על הבעלים, המחזיק או המפעיל של האתר
חלה החובה לדאוג שהוא עצמו או מי שמספק לו את שירותי בניית האתרים או האפליקציות, או מייצר עבורו תוכן, יעשה זאת על פי
דרישת הנגישות.
יש להדגיש כי בוני האתרים אינם חייבים כשלעצמם לבצע התאמות נגישות לאתרי האינטרנט שבנו, אלא לפי הוראות שהם מקבלים
ממי שהם בונים עבורו את האתר. הדבר דומה לקבלן בניין הוא עצמו אינו חייב בהתאמות נגישות כלשהם לבניין שהוא בונה, אלא מי
שמשלם לו עבור שירותיו.
עם זאת, במקרים שבהם בונה האתר הוא גם נותן השירות, הוא יהיה חייב בהנגשה.
הגורמים החייבים בנגישות הם:
גוף פרטי הפועל למטרות רווח, כגון חברה או עוסק מורשה.
רשויות ציבוריות, כגון משרד ממשלתי או רשות מקומית.
גוף הפועל שלא למטרות רווח, כגון עמותה המספקת שירות לציבור.
התקנות חלות הן על שירותים בהיקף גדול והן על שירותים קטנים בהיקפם, תוך התחשבות במשאבים המצויים בידי נותן השירות.
נותני שירותים בעלי מחזור כספי נמוך, עשויים להיות פטורים מהנגשה בשל נטל כלכלי כבד מדי.
שירותי אינטרנט החייבים בנגישות כוללים תכנים בכל תצורה (פורמט) ובכלל זה כתב (טקסט), מסמכים, תמונות או וידאו, המועברים
על תשתית רשת האינטרנט והמוצגים למשתמש באמצעות אתרי אינטרנט, מסמכים או יישומים (אפליקציות), שנועדו לספק למשתמש
שירות ציבורי או מידע על שירות כאמור.
יחד עם זאת, קיימים מספר מקרים אליהם התייחס המחוקק באופן מיוחד:
אם שירות או מידע אודות השירות ניתן באמצעות רשת חברתית, כגון פייסבוק או טוויטר, יבצע בהם נותן השירות רק את התאמות
הנגישות שניתן לבצע באמצעות הפלטפורמה. לדוגמא, אם הפלטפורמה מאפשרת בחירה של צבעים, אזי יש לדאוג שהטקסט הוא
בצבע בולט יחסית לרקע.
אין לאחראי על אתר אינטרנט חובה להנגיש תכנים שהוא לא ערך או הפיק, ושלא נערכו או הופקו עבורו. לדוגמה, לאתר של עירייה
מותר לשלב סרטון שפורסם על ידי חברת תיור באתר יו טיוב, גם אם בסרטון אין כתוביות, אבל אסור לו להעלות סרטון שהוא הפיק
ללא כתוביות. דוגמא נוספת נוגעת לאתר של עסק המציג מסמך רישיון עסק שקיבל מהרשויות, כאשר מסמך זה אינו נגיש. האתר אינו
חייב להנגיש את המסמך, מכיוון שהוא לא יצר אותו.
כמו כן, האתר לא יהיה אחראי על תכנים שצדדים אחרים מעלים לאתר שלו. לדוגמה, לוח מודעות באינטרנט לא יהיה אחראי לנגישות
המודעות שהעלו הגולשים. יחד עם זאת, האתר המארח יעמיד לרשות הצד האחר תשתית המאפשרת את הנגשת התכנים (לדוגמה, אם האתר מאפשר לגולשים להעלות תמונות, עליו לאפשר להם להזין טקסט חלופי לתמונה).
חובה להנגיש מסמכים, לרבות מסמכי PDF , שהוכנו לאחר 25 באוקטובר 2017 (אין חובה להנגיש מסמכים שהוכנו לפני תאריך זה).
יש להנגיש את המסמכים על פי תקן האינטרנט. אם אין תקן – יש להנגישם על פי האפשרויות הקיימות בתוכנה שבה נערך המסמך.
על אף האמור, יש חובה להנגיש מסמכים המוצגים באתר, אשר נוצרו קודם ל 26- באוקטובר 2017 , בשני מצבים אלו:
טפסים הניתנים למילוי על גבי המחשב (כלומר שאין צורך להדפיס אותם ולמלא אותם ידנית, כגון טפסים מקוונים), בתנאי שהם
משמשים לקבלת שירות.
מסמכי הסבר לגבי טפסים הניתנים למילוי במחשב, אם הוכנו אחרי 26 באוקטובר 2015 .
ישנם מסמכים, שיש בהם מידע אישי למקבל השירות, שניתן לו בכניסה לאתר המחייב הזדהות. החובה להנגיש מסמך כזה תחול עד
31 בדצמבר 2021 . לדוגמא, באתר חברת ביטוח מוצגים לכל לקוח דוחות רבעוניים של ביטוח המנהלים שלו. ואולם גם כיום, לאדם עם
מוגבלות הזכות לקבל מסמך נגיש, וחובה להיענות לבקשתו, לפי האמור להלן:
יש לספק את המסמך הנגיש בתוך 14 יום מיום הבקשה.
יש לאפשר הגשת בקשה לקבלת מסמך נגיש באמצעות אתר האינטרנט של החייב.
החל מיום 1 בינואר 2022 , מסמך כאמור שיופק, יהיה נגיש על פי תקן האינטרנט, ואם אין תקן כזה, יש להנגישו על פי האפשרויות
הקיימות בתוכנה שבה נערך המסמך.
מי חייב בהנגשת סרטי וידאו:
חובת הנגשת סרטי וידאו חלה רק על רשות ציבורית או על גוף בעלי מחזור ממוצע העולה על 5 מיליון ₪.
רשות או גוף כאמור חייבים להנגיש תכני וידאו שהוכנו לאחר 25 באוקטובר 2017 .
התאמות בתכני הוידאו יבוצעו לפי דרישות תקן נגישות האינטרנט בסעיף Captions Prerecorded 1.2.2 , כתוביות (הקלטה מראש), בלבד. כלומר, אין חובה להוסיף כתוביות לסרטים המשודרים בשידור חי לפי הנחיה Captions Live 1.2.4 (ואין חובה להוסיף לווידאו)
תיאורי אודיו של התרחשויות לא מילוליות לפי הנחיות Audio Description or Media Alternative Prerecorded 1.2.3 ( והנחייה 1.2.5 )
.Audio Description (Prerecorded)
על מנת להנגיש וידאו של כנס, דיון או הרצאה, די לפרסם באתר תמלול או פרוטוקול נגיש של הנאמר בו.
חייב בהנגשת תוכני וידאו שמספק תכנית טלוויזיה בשירותי האינטרנט שלו, אחראי לכך שהתאמות הנגישות שבוצעו לעניין התכנית
לפי חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס”ה 2005- יתקיימו גם בשירותי האינטרנט, אלא אם כן הדבר אינו מתאפשר
בשל סיבות טכנולוגיות.
אפליקציות המיועדות למכשירים שאינם מחשב נייח או נייד, כגון טלפון חכם (סמארטפון( ומחשב לוח (טאבלט), חייבות בנגישות.
לדוגמא, אפליקציה של בנק המאפשרת לבצע פעולות בחשבון ולקבל מידע אודות שירותי הבנק צריכה להיות נגישה.
יש להנגיש אפליקציות לפי דרישות תקן ישראלי המיועד ליישומים אלה, אם יש תקן כזה. בהיעדר תקן ייעודי, יש להנגיש את
האפליקציות לפי התקן הישראלי לנגישות אתרי אינטרנט ככל האפשר, ככל שהן רלוונטיות לאפליקציות, ובאמצעות הכלים שניתנים
על ידי מערכת ההפעלה, עבור שתי מערכות הפעלה נפוצות לפחות. לדוגמה, אפליקציות מצופות לעבוד עם תוכנת קורא המסך
המסופקת עם מערכת ההפעלה של הטלפון החכם. לצורך פעולה תקינה של קורא המסך יש לספק חלופות לתמונות, להגדיר כותרות
(ככל הניתן) ולעשות שימוש בפקדים שניתן להפעילם עם קורא מסך.
עם זאת, קיים פטור מהנגשת אפליקציה, אם במקביל אליה יש לחייב אתר נגיש, אשר מספק שירות זהה והוא מותאם למכשירים סלולריים (אתר רספונסיבי).
חייב המפעיל יישום לא נגיש, בהתאם לפטור האמור, יפרסם ביישום קישור נגיש, ככל האפשר, המפנה לאתר העומד בדרישות
ראשית, יש חובה לבצע בדיקת נגישות של אתר אינטרנט קיים על פי טופס בדיקת נגישות אתרי אינטרנט.
ככלל, כל שירותי האינטרנט חייבים להיות נגישים.
מסמכים ישנים (מסמכים שנוצרו לפני 25 באוקטובר 2017), אינם חייבים בהנגשה, וזאת גם אם הם מועלים לאתר חדש. למשל, קבצי PDF או WORD. הנציבות מדגישה כי אתר חדש חייב להיות נגיש מייד עם עלייתו. לכן, אין לבנות אתר חדש על פלטפורמה שאינה מאפשרת הנגשה.
ייתכן כי עסקים קטנים לא יהיו חייבים להנגיש או כי החובה תידחה למועד מאוחר יותר, בהתאם לנתוני המחזור הכספי שלהם.
מי שיכול לתבוע בגין אי נגישות של שירות או מידע באינטרנט הוא אדם עם מוגבלות, הנציבות או ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של
אנשים עם מוגבלות, בכפוף לאמור בחוק.
מאחר והשירותים והמידע באינטרנט מתעדכנים ומשתנים בתדירות גבוהה, יתכן כי יימצאו מפעם לפעם סטיות מהוראות הנגישות
לשירותי אינטרנט. מקרה כזה לא יחשב הפרה (ולכן לא ניתן לתבוע בגינה תביעה ללא חובת הוכחת נזק) אלא אם הועברה הודעה
לחייב בנגישות על סטייה זו. על החייב לתקן את ליקוי הנגישות בתוך זמן סביר, אך לא יותר מ 60- יום מקבלת ההודעה.
מניין 60 הימים יחל מיום קבלת ההודעה על ידי החייב.
פטורים מביצוע הנגשה לשירות ומידע באינטרנט פטור בשל נטל כבד מדי
המחוקק אינו מתכוון להטיל על נותני שירות שהמשאבים שלהם מצומצמים, נטל שיקשה עליהם לעמוד בו.
לעניין דרך הוצאת פטור מנגישות בשירותי אינטרנט, יש לבחון את גובה המחזור, וכן להבחין בין מי שהאתר שלהם “קיים” (הופעל לראשונה לפני 26 באוקטובר 2017 ) לבין אתר “חדש” (שהופעל לראשונה לאחר מועד זה).
מי שהמחזור שלו נמוך ממאה אלף ₪ או מוגדר כ”עוסק פטור” לעניין מס ערך מוסף, אינו צריך לפנות לנציבות כדי להוציא פטור, אלא רשאי להוציא “פטור עצמי” כאמור להלן.
מי שהמחזור שלו נמוך ממיליון ₪, והאתר שלו הופעל לראשונה לפני 26 באוקטובר 2017 (“אתר קיים”) – אינו צריך לפנות לנציבות כדי להוציא פטור, אלא רשאי להוציא “פטור עצמי” כאמור להלן רשאים לבקש פטור מהנציבות:
מי שהמחזור שלו גבוה ממאה אלף ₪ והאתר שלו הופעל לראשונה לאחר 26 באוקטובר 2017 (“אתר חדש”) – רשאי לפנות לנציבות בבקשה לפטור מביצוע התאמות נגישות בשירותי אינטרנט, בשל נטל כלכלי כבד מידיי.
מי שהמחזור שלו מעל מיליון ₪ רשאי לפנות לנציבות בבקשה לפטור מביצוע התאמות נגישות בשירותי אינטרנט, בשל נטל כלכלי כבד מידיי.
להנחיות בדבר הגשת בקשה לפטור מנגישות בשירותי אינטרנט לבעלי מחזור מעל 1,000,000 ש”ח באתר קיים או מעל 100,000 ₪ באתר חדש. פטורים אלו אינם קיימים עבור נותני שירות שהם רשויות ציבוריות.
הפטורים המפורטים להלן, הינם פטורים עצמיים להם זכאי כל חייב שעומד בקריטריונים. אין צורך לפנות לנציבות כדי לאשר את קיום הפטור.
לעוסק פטור או עוסק עם מחזור מתחת ל 100,000- ₪ קיים פטור מלא מביצוע נגישות של שירותי אינטרנט.
לחייב בעל מחזור בין 100,000 ₪ עד 1,000,000 ₪, קיים פטור זמני למשך 3 שנים להנגשה של אתרים קיימים בלבד, שהפעלתם
החלה לפני 26 באוקטובר 2017 . אם חייב כזה בונה אתר חדש, על האתר החדש להיות נגיש.
הפטור על האתר הקיים מותנה בכך שדרכי ההתקשרות לחייב לצורך קבלת שירות יפורסמו באתר האינטרנט שלו באופן נגיש, או באתר אינטרנט נגיש אחר, לפי הצורך. הפטור יתחדש מידי שלוש שנים, לאחר בדיקה מחדש של גובה המחזור הממוצע ל 3- השנים האחרונות, ובתנאי שהוא עדיין בגובה האמור.
יודגש, כי אם תוגש נגד החייב תביעה משפטית בשל אי נגישות שירותי אינטרנט, או יבוצע פיקוח מטעם הנציבות, יהיה עליו להציג את הפטור שהוציא, ואת הנתונים עליהם התבסס.
בחישוב היקף מחזור ההכנסות החייב בשלוש השנים שקדמו להוצאת הפטור, יש לקחת בחשבון את ההכנסות מכל מקור שהוא ולא רק מהאתר. אם בשנה מסוימת מחזור ההכנסות היה 0, שנה זו לא תיכלל בחישוב ממוצע ההכנסות.
ככלל, בקשה לפטור מטעמים טכנולוגיים אינו ניתן בידי הנציב, ולכן אין להגיש בקשה בעילה זו לנציבות, למעט כמפורט להלן.
אם לא ניתן לבצע התאמה מסוימת או חלק ממנה, מכיוון שאין אפשרות טכנולוגית לבצעה, ניתן לקבל פטור מביצוע אותה התאמה.
מורשה נגישות שירות רשאי לאשר פטור לחייב אשר משתמש בשירותי האינטרנט שלו בתשתית (פלטפורמה) או ממשק טכנולוגי שאינם מאפשרים, מסיבות טכנולוגיות, ביצוע התאמה מסוימת.
מורשה יאשר את הפטור על סמך חוות דעת של איש מקצוע (כגון מומחה לבניית אתרים) שהינו בעל השכלה וניסיון בתחום נגישות שירותי אינטרנט.
מורשה הנגישות ימלא את טופס פטור מסיבות טכנולוגיות.
הפטור בשל סיבה טכנולוגית יהיה תקף עד 3 שנים ממועד הוצאתו, וניתן לחדשו עד 3 שנים נוספות. פטור מעבר לכך יינתן רק באישור נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מסיבות מיוחדות שיירשמו.
חייב שקיבל פטור מסיבה טכנולוגית יספק התאמות נגישות חלופיות. כמו כן יפרסם בהצהרת הנגישות את דבר הפטור ואת
ההתאמות החלופיות, ולבקשת אדם עם מוגבלות ימסור לו את אישור הפטור הטכנולוגי.
פטור לאתר עם מיעוט נרשמים פטור נגישות שירותי אינטרנט בשל מיעוט נרשמים, כמפורט להלן, אינו ניתן בידי הנציב, ולכן אין להגיש בקשה בעילה זו לנציבות.
תכנים של שירות אינטרנט המותנה ברישום של המשתמש ושרשומים אליו לכל היותר 500 משתתפים בו זמנית, פטור מנגישות.
תשתית האתר אינה פטורה במקרה זה. לדוגמה, התכנים המפורסמים באתר של קורס ספרדית שבו משתתפים 300 איש, אינם חייבים בנגישות.
לשאלות ותשובות נפוצות בנושא הנגשת אתרי אינטרנט:
https://www.gov.il/he/Departments/faq/website_accessibility_faq
1. גופן יהיה נפוץ ובשימוש נרחב – כאשר מדובר בדפוס נבחר את הטוב ביותר והתואם ביותר לארגון. כאשר מדובר בגופן לשימוש דיגיטאלי חשוב להגדיר בתוכנה 3 גופן גופנים: הראשון האידיאלי, השני נפוץ והשלישי ג’נרי. מה שיקרה באתר האינטרנט שהמסמך או הדף יעלו עם הגופן הטוב מהשלושה
בהתאם למה שמתאפשר במחשב.
בחירת גופן גופנים הינה חשובה ביותר לא רק מבחינת עיצוב ומראה, אלא יש לה קשר ישיר לנגישות לאנשים עם מוגבלות ובעיקר לאנשים לקויי ראייה ועיוורים אבל גם לאלה עם מוגבלויות של לקויי למידה וקריאה ללקויי ראייה זה חשוב מאחר וגודל הטקסט, ניגודי הצבע ומבנה אותיות פשוט מהווה את ההבדל בין היכולת לקרוא ולאי יכולת לקרוא טקסט.
לאלה שנעזרים בתוכנת הקראה המתרגמות טקסט לדיבור Text To Speech זה גודל הגופן, הצבעים וניגודי הצבע אינם משנים מאחר והזיהוי מבוצע באופן ממוחשב.
כאשר ההמרה לטקסט נעשית ע”י תוכנת זיהוי תווים הנקראות Optical Character Recognition זו סורקת מסמכים מזהה את צורות האותיות ומיצירת מסמך בתכנת וורד או בתכנה אחרת. במקרה זה במידה וגודל הגופן קטן מאוד או מסולסל )למשל כתב יד(, צפוף מאוד, מוטבע בתוך תמונה, טבלאות, תיבות טקסט, וכדומה, התוכנות עושות טעויות רבות בהמרה. גם כאשר המסמך נראה לכאורה
מסודר ועם כתב ברור ומספיק גדול יש טעויות בהמרה במיוחד בשפה העברית.
הגדרה זו מכוונת הן לפרסומות, מסמכים והן לפרסומים כתובים (מנשרים, קטאלוג…). מעניין לדעת שבישראל ישנן תקנות הגנת הצרכן (לעניין אותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), התשנ”ה 1995. תקנות אלה קבעו הוראות לגבי גודל האותיות בחוזה אחיד וכן אופן כתיבתן בפרסומים. נקבע כי:
ישנם משפחות שונות של סוגי גופנים לדוגמא: כתב יד, פנטאזיה, עתיק ומעוצבים. רוב משפחות הגופנים אינם מומלצים מבחינת נגישות למעט אלה המעוצבים בצורה ישרה. בין אלה יש את הישרים והפשוטים לגמרי הנקראים: sans-serif font (ללא זנבות )ויש את אלה שבקצוות הקווים של הגופן יש סילסלול או תוספת קטנה, סוג זה נקרא – serif font לכאורה אלו נראים יפים בגדול אך שהם יותר
קטנים או לטובת אנשים לקויי ראייה או למערכות OCR הם מקשים את קריאה.
באנגלית הגופן המועדף הינו Verdana a common sans-serif font
בעברית הגופן אריאל או או דומיהם שאינם מסולסלים
נוודא שהגופן הנבחר יציג גם מספרים בצורה נבדלת מהאותיות לדוגמא שהספרה אחת תהיה שונה מהאות ( L – גדול, l – קטן)
באותיות קטנות באנגלית והספרה ” 0 – אפס” תהיה שונה מהאות ” O – או”.
להלן דגשים חשובים בהכנת מסמך / פרסום נגיש:
1. גודל הגופן
ברוב המקומות בעולם מוגדר גודל הגופן בין 12 עד 14 נקודות. מה שחשוב שבמידיות דיגיטליות תתאפשר גמישות וקלות בהגדלה והקטנה של הגופן/גופנים. לעיתים יש דרישה להדפסה “בכתב מוגדל” – כאן הכוונה לגופן/גופנים בגודל 16-22 נקודות.
בטיוטת התקנות לדפוס נגיש הוגדר גודל הגופן ל- 16-22 נקודות אפשרות ל”מעובה”, מועמד לימין” ללא קשר לדפוס מוגדל.
2. הדגשה
יש רמות שונות של הדגשה, רגיל, חצי מודגש, מודגש
3. עיצובי
נדרש להימנע מקו תחתית וטקסט בהטיה
4. ניגודי צבע
נגודי הצבעים חשוב במיוחד לקוראים לקויי ראייה ובמיוחד לעיוורי צבעים. ניגוד הצבע מושפע מצבע הנייר או רקע המסך, צבע הטונר,
סוג הנייר וכמובן גודל האות ומידת ההדגשה.
5. יישור
נדרש לישר את כל השורות כולל תאריך, שורת נושא, פסקאות לימין. הסיבה לכך היא שאם משהוא מודפס נמצא במרכז או משמאל
יש סיכוי רב שקוראים לקויי הראייה או תוכנת ההקראה לא תזהה או לא תוכל לשייכו.
6. מרווחים בין אותיות
על מנת לשפר את מסוגלות ניראות הטקסט נדרש גם לוודא ריווח נכון בין אותיות.
אותיות צמודות מקשות ביותר את משימת הקריאה.
לכן נקפיד על הכללים הבאים:
בדיקת ניגודיות
https://bit.ly/3K6sSEG
https://bit.ly/3xh8Srf
/https://webaim.org/resources/contrastchecker
פונטים נגישים
https://bit.ly/3K5grZq
/https://alefalefalef.co.il/font-category/label/ngsh
https://www.anatbelinson.co.il/post/fonts
קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנט
https://www.gov.il/blobFolder/legalinfo/israeli_accessibility_standards_pdf/he/sitedocs_Teken5568NegishutAtareiInternet.pdf
קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנט
https://bit.ly/3In8gGT
תקנון שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
https://www.nevo.co.il/law_html/law01/500_865.htm
קובץ התקנות
https://bit.ly/3Yt2d9h
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
https://www.gov.il/he/Departments/legalInfo/equal_rights_persons_disabilities_law
בקשה לקבלת פטור מביצוע נגישות באתר אינטרנט בשל נטל כבד מדי
https://www.gov.il/he/service/application_for_exemption_internet_people_with_disabilities
שאלות ותשובות נפוצות בנוגע להנגשת אתרים
https://bit.ly/3XuBYhr
עקרונות בסיסיים ליצירת מסמכי PDF נגיש
https://www.gov.il/BlobFolder/reports/how_to_create_accessible_documents/he/sitedocs_how_to_create_accessible_documents.pdf
עקרונות בסיסיים ליצירת מצגת נגישה
https://bit.ly/3xnJSyC
פישוט לשוני
https://bit.ly/3E5BB6e
הנחיות עבור פישוט לשוני
https://bit.ly/3jTHuwe
טופס לפטור מביצוע נגישות באינטרנט בשל מגבלות טכנולוגיות
https://bit.ly/40QQjHU
נגישות הסביבה הבנויה – עקרונות ודרישות כלליות
https://www.gov.il/BlobFolder/legalinfo/israeli_accessibility_standards_pdf/he/sitedocs_israeli_standard_1918_1.pdf